ירושלים זו העיר שלי! שם נולדתי, אבל לא שם נולדו לי ילדיי....שם למדתי לקראו ולכתוב, שם נשיחקתי בשלג הראשון שלי, שם התאהבתי, נבגדתי, בגדתי, בגרתי וברחתי....כן כן, אני מהבורחים מירושלים. אבל הרבה הרבה הרבה זכרונות שמורים בליבי לעיר המטורפת הזאת, עיר שהתנועה בה עם כלי רכב בלתי אפשרית (למה סתם מעלילים על תל אביב?), עיר שיש בה בקושי שני בתי קולנוע שמציגים סרטים מלפני חצי שנה, עיר שהמסעדה היפנית היחידה שלה מגישה סושי בטעם של גפילטעפיש (טוב די עכשיו כבר הגזמתי, כל הירושלמים יחרימו בקרוב את הבלוג שלי....) עיר שנתקעה איפה שהוא בשנות ה- 80 ו...זהו! לא התפתחה מאז! (טוב אולי קצת....יש לה שם איזה גשר מיתרים מוזר ומטורף שנראה כאילו סתם מישהו פינה ככה בידיים כמה בתים מפורקים ותקע גשר שלא מוביל לשום מקום וממש אבל ממש לא קשור לשום דבר). אבל אין מה לעשות ירושלים יש רק אחת! ולא יתכן שילדיי שלי אינם מכירים את בירת ישראל ולא היו מעולם בכותל המערבי (חוץ מזה שהצטברו לנו מספיק סיבות טובות לשים כמה פתקים לאלוהים בקיר.....) וכמו שוק מחנה יהודה אין באף עיר בעולם!אז יום סיור מומלץ (רק עם ילדים שהולכים היטב ולא מתבכיינים, לא מתאים לעגלות):
הגעה לירושלים בשעות הבוקר - לחצות אותה עד לקצה השני לכיוון ממילא. לחנות בחניון ממילא, לעלות למפלס החנויות, להסתכל על הנוף המרהיב של מגדל דוד והסביבה, דרך שער יפו לטייל בשוק עד לרחבת הכותל, אם קובעים מראש ומתכננים - סיור במנהרות הכותל, חזרה לרכב, נוסעים לשוק מחנה יהודה, מתפללים שתהיה חניה עם מדחן (מקסימום שעתיים - זה מספיק) אוכלים באחת המסעדות הותיקות, סימה, סמי או אמא (יש רבות נוספות) ומסתובבים בשוק, חוזרים לאזור המרכז (גם כביש 6 לא יציל אתכם מהפקקים), במקרה שלנו עוצרים להגיד שלום לסבא שקבור בגבעת שאול.*טיפ לכל חובבות היצירה - בחנויות הגרביים צעיפים וכובעים - מוכרים גם צמר כותנה מעולה לקרושה במחיר מעולה של 7 ש"ח לגליל בכל הצבעים האפשריים
מוחרם
השבמחקמי מוחרם? למה מוחרם? ירושלים או הבלוג שלי? מי שיש לו אומץ לכתוב את המילה שלפחות יזדהה ויגיד את דעתו בראש חוצות העיר (ירושלים....) מקוה שלא פגעתי ברגשות של אף אחד, אני חולקת פה את דעותיי הסוביקטיביות לחלוטין ולא תמיד הן חייבות להיות מלקקות ומתלקקות!!!! יחי חופש ההבעה!!! אז נא להזדהות ולפרט כדי שלפחות יתפתח דיאלוג.
השבמחקאני נהנתי מהפוסט שלך. לא יודעת מה התגובה השניה אמורה להביע.. אבל אתל תתיחסי... חבל.
השבמחקתודה יקירה!!!!
השבמחקאני מחרימה את המחרימים(סתם:) לא צריך לריב, הבלוגספירה מספיק רחבה שיש מקום לדעות של כולם, גם אם הן שונות משלך{מופנה למחרים})
השבמחקועכשיו לעניינו - היה יום סיור מוצלח ביותר ועדיין אלוני ואמיתי מספרים על הביקור בעיר המיוחדת הזו!
בביקור הזה הילדים שלנו ראו כמעט את כל השווקים הקבועים בארץ, ממש יסודיות אנחנו?!;)
וחייבת להוסיף שהביקור בקבר של סבא היה מאוד משמעותי לילדים ולי (כבר 16 שנים שאני איתכם וזו היתה הפעם הראשונה שלי לעלות לקבר שלו)
נשיקות,
יפעת
ממי שלי, ריגשת אותי בתגובתך. נשיקות גדולות. זהר
השבמחקכתבה מרגשת ..... בקרתי בארץ בדצמבר האחרון ובניגוד לך לא הצלחתי לעלות לירושליים ועל כך אני מאוד מצטערת. תודה על התמונות והצבעים.
השבמחקהמשיכי לכתוב וליצור - ברוכה תהייה.
נכנסתי להציץ גם בבלוג הזה של משפחה מטיילת ואני נהנית לקרוא גם כאן....אני חושבת שדוקא בשנים האחרונות ירושלים משנה פניה ומתחילה מעט לפרוח... יש בה הרבה מקומות בילוי, והיא פחות קודרת ממה שאני זוכרת אותה כשלמדתי כאן באוניברסיטה העברית אי שם בתחילת שנות ה 90 . דוקא בקיץ האחרון גילינו מחדש את ירושלים ( וזאת אחרי שגרתי בה כמעט 3 שנים ולא הכרתי כלום), יצא לנו לטייל בה הרבה , יש בה המון קסם לדעתי...אבל אני רק אורחת בה כך שההתרשמות שלי ממנה היא שונה ממי שנולד וגדל בה.. להתראות תנינה10
השבמחקיופי של כתבה. יש לך כישרון נוסף כנראה וזה הכתביה וכאן אני משווציה - זה ממני.
השבמחקהיה באמת יום מהנה. יש עוד המון דברים שלא הראנו לילדים כמו איזור מוזיאון ישראל והכנסת ועוד כמה פינות אבל את זה נשאיר לביקור הבא.
נשיקות אמא
תודה שגית ותודה אמא היקרה שלי.
השבמחק