Castle Light

אתם בטח תוהים מהי משמעות הכותרת? מה זאת טירה קלה? אז ככה...טיול לייט זה טיול קטן, לא מחייב, בלי המון הכנות, יחסית קרוב לבית, בקלילות.....על כן זה לייט.
תחברו את זה ליום יפה ושימשי אם כי מעט קריר, אז גם לא צריך הרבה מאד מעילים צעיפים וכפפות, אם כי אנחנו כבר ממש על הגבול מבחינת מזג האויר, אז בכלל אפשר לצאת מהבית לייט.
זאת כמובן בהנחה שה- GPS לא מברברת אותך פעמיים על ה- M25, כן אצלנו זאת אשה והיא אשמה בהכל!
אז הטיול הפעם הוא אחת מהטירות החמודות של חבל הארץ היפה KENT. משופע טירות, טוב לא להתלהב זה לא עמק הלואר בצרפת אבל בהחלט אין לו מה להתבייש.....
אנחנו היינו הפעם (בהמלצת יעל ויוני) בטירת BODIAM, אני מגדירה אותה כטירה קומפקטית, דירת מגורים ראשונה לזוג האצילים הצעיר שרק התחתן וקיבל במתנה מההורים את הטירה הראשונה.....
רוצים קצת תמונות?
בבקשה.....

מתבוננים בדגי ענק במים


מבט מאחד המגדלים לחצר הפנימית

צבעי העצים בשלכת

קולטים את רכבת הקיטור באופק?

למתעניינים טירות נוספות באזור KENT:
Hever Castle
Dover Castle
Leeds Castle

סינגפור לאוהבי קניות

שוב אני "מארחת" או יותר נכון קושרת בלינק בלוג אחר לשלי שפורסם בו על טיולים.
אלין שהיא מוכשרת מאד מאד מאד ויצירתית, מפרסמת בדרך כלל על יצירה, אבל בימים אלה חזרה משהייה מוצלחת בסינגפור וכתבה על כך ארבעה פוסטים שרובם מוקדשים לקניות, אבל לא רק, אז למי שמחפש מידע וחושב על סינגפור זה יכול לתת לו כיוון והמלצות....
התמונה לקוחה מהבלוג שלה ומוקדשת באהבה לאחותי:

שוויץ עם ילדים - משפחה מטיילת מארחת את נילי

שוב אני גאה לקשר בין הבלוג שלי של הטיולים (שמעט זנחתי אותו אני מתנצלת) לבין הבלוג של נילי שהיא יוצרת מופלאה. נילי מפרסמת מעת לעת רשומות מוצלחות על טיולים (בשאר הזמן היא מפרסמת רשימות מוצלחות על יצירות) ועל כן אני שוב מארחת אותה לרשומה בנושא - שוויץ עם ילדים.

אז תראו את התמונה המקסימה הזאת שהיא צילמה, של אינטרלאקן, שמזכירה לי טיול משפחתי שעשיתי כילדה עם הוריי ואחיי בחמש ארצות באירופה, דבר שהיה נדיר מאד לתקופה ההיא ואנחנו היינו ברי מזל שהוריי בחרו במקום לקנות מכונית חדשה לקחת את כולנו לטיול משגע, ככה דקה לפני שנהייתי מתבגרת מעצבנת שכבר לא רוצה לטייל עם ההורים שלה, כמובן שזאת תקופה שעוברת והיום שוב אני גאה ושמחה לטייל איתם הרבה ועם התוספת של הנכדים!

בקרוב מאד אשלים את החוסרים כאן: שתי רשומות על הולנד עם ילדים, רשומה על קצה המזלג מבלגיה ורשימת המלצות לפלורידה עם ילדים. כמובן שמאני מקווה להגיע גם לכל הרשומות על אנגליה שאני עוד חייבת.....

להתראות,

זהר

פילים בלונדון

כל עיר שמכבדת את עצמה פותחת במסע הסברה כזה או אחר שמשלב אומנות, זה היה אריות בירושלים
ותותים ברמת השרון ושוורים פזורים ברחבי תל אביב.....העקרון זהה- מייצרים פסלים גדולים של אותה דמות, אומנים מקשטים, אנשים קונים ותורמים.....ובינתיים העיר מרויחה אטרקציה תקופתית מסויימת אשר צובעת את העיר בגוונים מלבבים ומאפשרים משחק נחמד להורים וילדיהם "הנה הנה תראו שם יש עוד פיל......"
אז לונדון עכשיו תורמת לפילים! מה ללונדון ופילים? אין לי מושג.......
מי שרוצה לקרוא על זה מוזמן להקליק כאן
רק על גדות התמזה תמצאו כ- 25 כאלה ועוד כמה בקובנט גארדן, כמו זה למשל (הצילום באדיבותה של אורית חברתי)


למפה המפורטת בה תוכלו לעקוב אחרי כל הפילים המקסימים האלה - כאן!
עד ה- 29 ליוני, רחבי לונדון.

נאפולי....מי יודע אולי גם אני אגיע לשם....

העולם מלא בפינות חמד מקסימות! והחיים קצרים, יותר מכך קצר הכסף....אני ובן זוגי תמיד מפנטזים (כמו כולם) מה נעשה אם נזכה במיליון דולר, פאונד, אירו.....אז אחד הדברים שהייתי עושה זה פשוט מטיילת בעולם. ככה עם סיכה מסמנת על מפת הגלובוס!!!

אז קבלו הפעם הצצה נפלאה לטיול קצר שעשתה נילי מישראל בנאפולי. הצילומים וההמלצות שלה עושים חשק לבקר בנאפולי.

נראה אולי....

את הפוסט בנושא תוכלו לקרוא כאן (ליחצו).

טיול כורסא מהנה! (את הביטוי והתמונה אני משאילה ממנה, אז תודה לך נילי, שיש לה אגב בלוג יצירה משגע ושווה ביקור בלי קשר)

דינוזאורים פלשו ללונדון

האם ראיתם פעם דינוזאור אמיתי בגודל טבעי מסתובב ברחובות לונדון?

במהלך ההכנות והחגיגות לקראת כריסטמס נפתחה באוקספורד סטריט מול סלפרידג'ס וממש צמוד לחנות פרימק המפורסמת תערוכת דינוזאורים - Dinosaurs unleashed

יום שבת גשום וביקור של חברים מהארץ עם ילדים קטנים היווה הזדמנות מצויינת לנסות את החויה.

ההזמנות של הכרטיסים נעשית דרך האתר הידוע לכל הבילויים בלונדון - TICKETMASTER,

ממוצע כרטיס לאדם 11 פאונד בהנחה שאתם משפחה. ילד מתחת לגיל 4 לא משלם.

במשפט אחד אפשר למצות את הביקור: מתאים לילדים מתחת לגיל 4.

החויה חמודה, מדמה יער טבעי של דינוזאורים בגודל טבעי, מעט עובדות לימודיות עליהם, רחבה קטנה עם חול שהילדים חופרים כמו ארכיאולוגים, משחקי מחשב שאחת מהם היא תחנה חמודה לציור על דינוזאור, הגינה בחוץ היא המרשימה מהכל כיון שזה ממש נותן תחושה של פלישת דינוזאורים אמיתיים לאוקספורד סטריט בלונדון.
השאר מעט מאכזב, ההפקה נחמדה ומוקפדת אבל משהו חסר, כאילו לא עד הסוף מיצו את הפוטנציאל....

כמובן, חנות מזכרות וקפה.....

כל קבוצת מבקרים מקבלת סלוט של שעתיים אבל בהחלט ניתן למצות אחרי שעה.

נחמד ללטף דינוזאור ולהרגיש את המרקם הכמעט טבעי שלו.....
בסולם משפחת אילת (1-10) מקבלת החויה הזאת 6.5 וגם זה רק בזכות שהמקום היה לא צפוף ויערה יכלה מאד להנות.

הונג קונג עם ילדים

בעבר הרחוק מאד טיילתי בהונג קונג, אפילו הייתי בה מספר פעמים כ"תחנת מעבר".....אבל זה לפני הילדים. לפני כמה ימים נסעו חברים לטייל שם וכמעט שלא זכרתי מה להמליץ ו.....תראו איזה צירוף מקרים, ככה זה בחיים אנחנו כנראה "מזמינים" דברים, הילה שהיא בעלת בלוג יצירה, בילתה עם ילדיה בהונג קונג כמה ימים נפלאים. מעבר להיותה יוצרת מוכשרת ביותר היא גם כותבת נפלא, אז מצורפת- כאן הרשומה שלה על המלצות לטיול עם ילדים בהונג קונג....וככה גם אולי תחשפו לבלוג מדליק....

ירושלים של זהב

ירושלים זו העיר שלי! שם נולדתי, אבל לא שם נולדו לי ילדיי....שם למדתי לקראו ולכתוב, שם נשיחקתי בשלג הראשון שלי, שם התאהבתי, נבגדתי, בגדתי, בגרתי וברחתי....כן כן, אני מהבורחים מירושלים. אבל הרבה הרבה הרבה זכרונות שמורים בליבי לעיר המטורפת הזאת, עיר שהתנועה בה עם כלי רכב בלתי אפשרית (למה סתם מעלילים על תל אביב?), עיר שיש בה בקושי שני בתי קולנוע שמציגים סרטים מלפני חצי שנה, עיר שהמסעדה היפנית היחידה שלה מגישה סושי בטעם של גפילטעפיש (טוב די עכשיו כבר הגזמתי, כל הירושלמים יחרימו בקרוב את הבלוג שלי....) עיר שנתקעה איפה שהוא בשנות ה- 80 ו...זהו! לא התפתחה מאז! (טוב אולי קצת....יש לה שם איזה גשר מיתרים מוזר ומטורף שנראה כאילו סתם מישהו פינה ככה בידיים כמה בתים מפורקים ותקע גשר שלא מוביל לשום מקום וממש אבל ממש לא קשור לשום דבר). אבל אין מה לעשות ירושלים יש רק אחת! ולא יתכן שילדיי שלי אינם מכירים את בירת ישראל ולא היו מעולם בכותל המערבי (חוץ מזה שהצטברו לנו מספיק סיבות טובות לשים כמה פתקים לאלוהים בקיר.....) וכמו שוק מחנה יהודה אין באף עיר בעולם!

אז יום סיור מומלץ (רק עם ילדים שהולכים היטב ולא מתבכיינים, לא מתאים לעגלות):

הגעה לירושלים בשעות הבוקר - לחצות אותה עד לקצה השני לכיוון ממילא. לחנות בחניון ממילא, לעלות למפלס החנויות, להסתכל על הנוף המרהיב של מגדל דוד והסביבה, דרך שער יפו לטייל בשוק עד לרחבת הכותל, אם קובעים מראש ומתכננים - סיור במנהרות הכותל, חזרה לרכב, נוסעים לשוק מחנה יהודה, מתפללים שתהיה חניה עם מדחן (מקסימום שעתיים - זה מספיק) אוכלים באחת המסעדות הותיקות, סימה, סמי או אמא (יש רבות נוספות) ומסתובבים בשוק, חוזרים לאזור המרכז (גם כביש 6 לא יציל אתכם מהפקקים), במקרה שלנו עוצרים להגיד שלום לסבא שקבור בגבעת שאול.*טיפ לכל חובבות היצירה - בחנויות הגרביים צעיפים וכובעים - מוכרים גם צמר כותנה מעולה לקרושה במחיר מעולה של 7 ש"ח לגליל בכל הצבעים האפשריים

מישהו ראה פעם שלג על חוף הים?

פעם מזמן ראיתי באחת מתוכניות הבישול שלג על חוף הים.....ומאז זה נכנס לי לראש - האם יש דבר כזה? שלג על חוף הים? בתור ירושלמית לשעבר אינני חסוכת שלג, אני לא מאלה שכל הלבן הזה מיד מעלה להם חסכי ילדות, אבל מצד שני זה כן מחזיר אותי להיות ילדה, בשלג אני תמיד נהיית עליזה, מצחקקת ו....אוהבת לזרוק כדורי שלג ולטעום ממנו בשקט בשקט כשאף אחד לא רואה (מה יש? זה מים נקיים לא???)

החלטתי שצריך לחפש שלג על חוף הים....ומשפחתי ההרפתקנית שיתפה עם זה פעולה בשמחה, ואם על אנגליה עובר גל הקור המטורף הזה ובדרום אנגליה יורדות כמויות עצומות, אז יש שלג גם בחוף הים!

שמנו פעמינו לאזור הדרום ממש עד לתעלה. התחלנו בעיירה בשם BATTLE על שם הקרב הגדול שמכונה : THE MAKE OF ENGLAND בשנת 1066, מי שרוצה להתעניין בפרט היסטורי חשוב זה של אנגליה מוזמן לקרוא עוד כאן.

הדרך היתה פנויה לגמרי, כאילו יום כיפור ורק אנחנו נובעים, עשר בבוקר יום ראשון כביש A406? רק מי שגר כאן יבין מה המשמעות של זה....כן, המשמעות היא שאנחנו כנראה המשוגעים היחידים שהוציאו את הילדים ואת האוטו ונוסעים - ישר לתוך השלג.

לא אמתח אתכם יותר מידי רק אספר שזה היה אחד מימי הטיול היפים ביותר שלנו.

מי שמעוניין יכול לצפות בכל אלבום התמונות מהיום כאן, או להנות ממבחר תמונות מצומצמם פה:

הכנסיה ב- BATTLE עם תא הטלפון המסורתי....
ליד הכנסיה, "יושבים" לתה קפוא בררררררררררררררר:
לאן אתם רוצים ללכת ברגל בשלג?

לא נראה לי שהכומר יצא מהבית בימים האחרונים, אתם חושבים שהוא עוד חי?נו, ועכשיו מאמינים לי? יש שלג על חוף הים!!!!!הוא אמנם הגיע רק עד קו המים בגאות.....וגם זה לא היה השיא שלו, אבל בכל זאת מחזה מדהים ויוצא דופן, ים זה קיץ, מה פתאום שלג?יש אפילו דגים ששוחים בשלג.....

נכון שזאת תמונה למיסגור?ואת הסירה הזאת מישהו רוצה לקנות (אבא?)

וההמלצה לפעילות עם הילדים ביום כזה - להתבונן בעקבות בשלג ולנחש "מי הלך כאן לפנינו?" השחפים....שהלכו גם בצורה מוזרה כאן:

והכלבים:

בכל מקרה, אין ספק בשביל לספר לכם יותר על HASTINGS כעיר חוף, נצטרך לחזור לשם בקיץ, רק שאז לא נצא מהבית בעשר ונחזור בחמש ללא פקקי תנועה, נצטרך לצאת ב- 6 בבוקר, לחנות קילומטר מהעיר ולחזור מותשים באחת עשרה בלילה....טוב כל עונה והיתרונות שלה!

אומרים ישנה ארץ.....

אכן אומרים ישנה ארץ, ארץ זבת חלב ודבש....כאשר מתגוררים בחו"ל זה מאד מאד נחמד לבוא להיות תייר בישראל. לזכותינו יאמר שגם כשגרנו בישראל טיילנו המון וחרשנו את ישראל לאורכה ולרוחבה, אי אפשר להאשים אותנו בעצלנות והתנכרות, אך החויה עכשיו היא משהו אחר לגמרי.....החל המזג האויר שהוא יתרון מוחץ לטובת ארצנו הקטנטונת! וכלה בנופים עוצרי נשימה שלא מביישים אף COUNTRY SIDE אירופאי....טוב אני לא מדברת על הדרך בואדי ערה....אני מדברת על השדות שליד קיבוץ דגניה.....(בלי שמסתכלים הצידה לצד של הכנרת המסכנה והמיובשת).

כך, באחד מימי החורף של חודש דצמבר, שמנו פעמינו עם טפינו המגלגלים בלשונם אנגלית אמריקאית דרומית (HOWDY FOLKS!!!!) ואנגלית בריטית סנובית של צפון מערב לונדון (WOULD YOU CARE FOR TEA LUV?), הצטיידנו גם בסבא וסבתא מגוגעים לנכדים שמוכנים בשביל עוד כמה שעות איתם, לסבול שגיונות מוזרים....

נקודת ההתחלה היתה במקום קסום, טבעי ויפה בשם: מרכבות הירדן (מישהו אמר מרכבות? איפה סנטה קלאוס והאיילים, זאת העונה לא?)שם פגשנו מדריכה מקסימה, תמרים מתוקים, תה חם ואת - באק ביק, אורי ואבישי.....עכשיו בזהירות בזהירות בלי להתבלבל - אבישי היה הסוס הבוגר, באק ביק היה סייח באימונים ואורי היה העגלון.... (אחי, זה נכון או שהתבלבלתי כמו אבא?)יצאנו לסיבוב במרכבה (או שמא כרכרה....- מה ההבדל?) כמו מימי בית קטן בערבה, אני מוכרחה להודות שזה היה הרבה יותר נוח משחשבתי, בדרך שרנו משירי ארץ ישראל היפה ונהננו ממחזות מקסימים והסברים מעולים על החי הצומח והסביבה, כמובן מתובלים בהיסטוריה של המקום. באמצע המסלול ירדנו לערוץ של נחל יבניאל, להשיט את הרפסודות שהילדים בנו עם המדריכה (טוב, סבא אבי שיפצר להם אותן.....) והחליקות בבוץ היו ממש משהו משהו....מזל שקיבלנו מגפי רפתנים (יונתן כמה פעמים אפשר להגיד לך שלא יוצאים לטיול בטבע עם סקיני ג'ינס לבן וסווצר יוקרתי של הוליסטר?!)
אחרי חווית הכרכרה ואחרי שמוטי אחי חיבק כמה עצים....(מזל שהוא רחוק כי הייתי מקבלת מכות עכשיו על זה שפירסמתי את התמונה שלו ככה....)
המשכנו לסדנת השוקולד של גליתא, מקום קסום באמצע כלום (חרוז, אהההה?), באזור התעשיה של קיבוץ דגניה ב', הילדים שהיו רעבים (כן אמא, אני מודה, זאת היתה טעות לקחת אותם לסדנת שוקולד ולא קודם לארוחת צהרים), אכלו הישר מהקערה את השוקולוד המדהים (גם אני לא התאפקתי ודחפתי כמה אצבעות), הילדים עוברים חויה מתוקה מקסימה.....ויוצאים עם תוצרים יפים וטעימים ברמה גבוהה, קצת יקר לטעמי ולצערי לא מיצינו את המקום כי כולם היו פשוט מורעבים.

את ארוחת הצהרים המאוחרת אכלנו במסעדת "צל תמר" באשדות יעקב איחוד, אשר התדרדרה לצערי מאז שאני זוכרת אותה, ממסעדת גורמה למסעדה קיבוצית פשוטה, נחמדה אבל לא יותר מזה......מציעה לחפש חלופות.

ולסיום סיומת, ממש לפני הנסיעה חזרה הביתה ועצירה בסופרפארם של ואדי ערה (כן אחי היקר מכל הסופר פארמים בארץ דווקא שם הייתי צריכה לקנות חיתולי לילה ליערה, אבל תודה שהקינלי היה מרענן....) נכנסו למקום האהוב עלינו במושבה כנרת: תמר בכפר....למי שלא מכיר - מומלץ ביותר והכי כדאי זה לטעום את פרחי ההיביסקוס המיובשים ומסוכרים שלהם, זה הפרי היבש הכי טעים שאכלתם בחיים שלכם, מעודן ומקסים, צורה של תמנון קטן עם טעם גן עדן של פרח! אופס, אגב, מתי זה ט"ו בשבט?

יום כזה מומלץ מאד עם אורחים מחו"ל, אבל גם למי שגר בישראל או מבקר בה ורוצה לחוות חוייה ישראלית אמיתית.