*הערה: הכתוב בפוסט זה הוא שילוב של חומר שמצאתי ברשת עם המלצות מהבלוג של חברינו לימור ורונן ברונר עם הניסיון האישי שלנו חלקה הצפוני של ויילס.
ויילס משתרעת על-פני 20,779 קמ"ר (שטח דומה לזה של מדינת ישראל), בחלקו המערבי של האי הבריטי, דרומית לערים האנגליות מנצ'סטר וליברפול. הגדרתה של ויילס כמדינה, עלולה להטעות מעט. בעוד הוולשים נהנים מסמלי-ייצוג לאומיים, כמו עיר בירה משלהם ונבחרות כדורגל ורוגבי המשתתפות בתחרויות בינלאומיות תחת שם המדינה וכן הם מתגאים בשפה הוולשית הייחודית, הרי שבפועל, ויילס היא חלק אינטגרלי מן הממלכה-המאוחדת ומהווה מעין מחוז אוטונומי. באופן מסורתי, זוכה יורש-העצר האנגלי לתואר: "הנסיך מויילס" ואם-כי אין משמעות מעשית לתואר זה, הרי שיש בו מסר לתלותה המוחלטת של ויילס, במערכות השלטון של לונדון.
חבלי הארץ הדרומיים, מאוכלסים בצפיפות יחסית, בעיקר על-ידי צאצאיהם של המתיישבים הוותיקים ועל-כן יש כאן מיעוט מצומצם בלבד של מהגרים. המחוזות הצפוניים של ויילס, במקומות בהם תנאי השטח קשים למחיה, מדולדלי ישובים, אבל הם גם אלו המרתקים אליהם את מרבית התיירים.
העיר קארדיף - Cardiff, בירת המדינה, שוכנת לשפתו של מפרץ הסוורן - Mouth of the Severn שהוא המשך של תעלת בריסטול. מעברו המזרחי של המפרץ, נמצאת עיר-הנמל הגדולה, אשר שמה, כשם התעלה: Bristol.
קארדיף היא "הבירה הצעירה ביותר באירופה", כפי שמופיע במרבית הסלוגנים הקשורים לפרסומים הרשמיים של העיר – ואכן רק בשנת 1955 היא הוכרזה כבירה. יש פה שלושה אתרים לפחות, הראויים לביקור: הראשון שבהם הוא המוזיאון הלאומי - National Museum of Wales, השני, הוא המבצר העירוני - Cardiff Castle. מכיוון שמשחק הרוגבי מהווה מרכיב חשוב בתרבות-הפנאי של הוולשים, גם איצטדיון המילניום - Millennium Stadium, הסמוך למבצר, נחשב לאתר-חובה. כדאי לשים-לב בקארדיף, לרובע Cathays בצפון העיר, שם שוכנת האוניברסיטה המקומית. מדובר בשכונה יפה ובה אווירה סטודנטיאלית נעימה.
צפונית לקארדיף שוכן הפארק הלאומי Brecon Beacons National Park. כאן ניתן ליהנות מאותם נופים שכל-כך מאפיינים את ויילס: רכס הרים במרכז השמורה וערוצי נחלים המתפתלים ברוך בין סלעי הגיר אל כיוון הגבעות העגלגלות, שבשולי הברקון-ביקונס. מבין הישובים הקטנים של השמורה, ראויים לציון הישוב הקרוי ברקון וכן העיירה Abergavenny, אשר למרגלות ההרים השחורים, ובה גם מרכז מידע לתיירים. בשני ישובים אלו, ימים ג' ו-ו' הם ימי השוק.
מערות Dan-yr-Ogof, שם המייצג היטב את השמות שתמצאו בווילס כולם נראים כמו בליל אותיות שלא נותן שם היגיוני. המערות היו מקסימות, אתה הולך והולך והולך מתחת לאדמה במערות שלא נגמרות, הרבה נטיפים. יוצאים ונכנסים למערה נוספת שבה יש גם תצוגה על האדם הקדמון וגם מפלים בתוך המערה - מאד יפה. מסתבר שיש הרבה אנשים שמגיעים לשם כדי להתחתן.
מעבר למערות יש במקום הזה גם תצוגה של דינוזאורים. קצת קשה לראות אבל יש אזור שלם שמלא בדינוזאורים, מטפסים לראות עוד מעה וניתן להשקיף ממנה ולראות עמק שבו המון דינוזוארים, מראה די יפה. אציין כי המערות האלו וגם מקומות רבים אחרים הם חלק מהגן הלאומי הגדול שנקרא Brecon Becon , תנסו להגיד את זה כמה פעמים מהר, זה ישמע מאד טפשי.
לאחר שסיימנו המשכנו ל-National Botanic Gardens of Wales, מקום נחמד מאד אבל לכל מי שהיה כבר ב-Eden אז אין מה להשוות, Eden מוצלח הרבה יותר. בכל מקרה המקום עדיין מקסים ומלא גם באטרקציות, חממות, צמחים ואפילו דבורים.
Harlech Castle הגענו לטירה הזו ואני חושב שכולם יסכימו שזו אחת הטירות היותר מושקעות שראינו, אתה מקבל מעין מפה והסברים על הטירה כך שאפשר להסתובב וללמוד, אחד הדברים הכתובים שם הוא שאם אתה רוצה לבנות טירה אתה פשוט יכול ללמוד מטירת Harlech על איך עלייך לעשות זאת, תמקם את הטירה במקום גבוה וקשה להגעה כדי להקשות על האוייב להגיע, מהצד השני גישה נוחה לים לקבל אספקה, תבנה שתי חומות, החיצונית נמוכה יותר מהפנימית וכו' וכו' - את כל זה אפשר לראות כי הטירה במצב די טוב.
על גבולה המזרחי של השמורה, יגלו אוהבי הספרים את "בירת הספרים העולמית" היא Hay-on-Wye, בה עשרות חנויות ספרים. בסוף חודש מאי נערך פה פסטיבל ספרים שמושך אליו אלפי קוראים נלהבים. כאן, כמו בישוב הקטן Crickhowell דווקא יום ה', הוא יום השוק המקומי. (ניבה ומיקי היו בעיירה הזאת ואומרים שהיא מקסימה!)
במרכז השמורה, מצוי מלון קטן Nant Ddu Lodge ובו מסעדה מצויינת. הבעלים של המקום הוא אדון יהודי ששמח לארח ישראלים.
סוונסי - Swansea, הנמצאת 65 ק"מ מערבה מקארדיף, היא העיר השניה בגודלה בויילס. הסופר הוולשי המפורסם, דילן תומס, נולד בעיר זו ולמרות אהבתו המוצהרת למקום הולדתו, הוא הגדיר אותה כ"עיר מכוערת". מיקומה של סוונסי לפתחו של חצי-האי גאואר - Gower, אשר חופיו המצוקיים, הם מן היפים באי הבריטי, הפכו אותה לתחנת מעבר, כמעט הכרחית. מן העיירה היפה רוסילי - Rhossili, במערבו של חצי-האי, תצפית נפלאה לעבר הים.
בקצה הדרום-מערבי של המדינה, במחוז פמבורקשייר - Pembrokeshire, מרוכזים מספר אתרים חשובים במיוחד. ראשית לכל, הקתדרלה של סנט דייויד - St David's Cathedral, המשמשת אתר עליה-לרגל עבור הצליינים הנוצרים, אחר-כך הארמון הנהדר Pembroke Castle, על שפת נהר קלדו שבעיר המחוז פמברוק וגם הארמון בישוב Carew וטחנת הקמח הסמוכה אליו.
חוף הים של פמברוקשייר מהווה שמורת-טבע יוצאת-דופן. לאורך קו-החוף המתפתל בין מפרצונים קטנים, שזורות עיירות קטנות ובהן מבנים היסטוריים מימי-הביניים וכן ארמונות ומבצרים ציוריים. מבין ישובי-החוף הנאים, רצוי שלא לדלג על טנבי - Tenby.
ווילס משופעת בנחלים, מקורות מים ואגמים. אחד האגמים שיותר כיף לבקר בהם בדרום ווילס הוא Llandegfedd Reservoir, שנמצא ליד העיירה Newport לא רק טבע ירוק ונוף מדהים מחכים לכם כאן, אלא גם איזור פיקניקים גדול, גן משחקים, ושירות השכרת סירות פדלים ועוד ….
מחוז קרדיגיון - Ceredigion נמצא בדרך מן האתרים המפורסמים של פמברוקשייר לאלו של שמורת סנודוניה הצפונית. באזור זה, הנטוע בין הים לבין מורדות רכס קמבריאן - Cambrian Mountains, ויילס היא וולשית מתמיד ואותנטית בעליל.
עיר המחוז עם השם הבלתי-אפשרי Aberystwyth היא מרכז תרבותי ואקדמאי חשוב ועיר נעימה המצדיקה חנית לילה. משפחות המטיילות עם ילדים יוכלו ליהנות מחווית הנסיעה ברכבת הקיטור הישנה, המטפסת בעמק יפהפה מכאן ועד גשר השטן (Devil's Bridge) שהוא כשלעצמו אתר מעניין. לא הרחק מכאן כדאי לסור אל עמק אלן - Elan Valley, בו מספר אגמים מלאכותיים.
הרי סנודוניה - Snowdonia Mountains והחוף המשתפל למורדותיהם, בצפון-מערב ויילס, הם בלא-ספק מן האטרקציות המלהיבות בבריטניה. נופי ההרים עוצרי-הנשימה, האגמים, היערות, הכפרים הקטנים, כל אלו ועוד, הופכים את האזור המופלא הזה למוקד משיכה לרבבות מטיילים. רבים מנצלים את תוואי השטח לצעדה רגלית מרתקת בשמורה ואף לטיפוס אל פסגות ההרים. אחרים מעדיפים להגיע אל נקודות התצפית בנסיעה ברכב או ברכבת. כך או כך, סנודוניה תותיר רושם כביר בכל חובבי-הטבע, באשר הם.
הכפר חלאנבריס (Llanberis) הוא נקודת היציאה להר הגבוה ביותר בווילס – הר סנודון (Mount Snowdon). מכאן יוצאים מסלולי הליכה עד פסגת ההר. טיול קל יותר הוא עליה מעגלית של שעתיים ברכבת ההרים של סנודון, רכבת "צעצוע" מקסימה שעולה בצד ההר. הרכבת הקטנה מתפתלת אתכם על קצה התהום ובעליות תלולות לפסגת ההר. הרכבת נוסעת רק במזג אוויר יפה, ואז כדאי להגיע מוקדם ולהבטיח מקום בנסיעה חזרה בשעה קבועה. קחו בגדים חמים כיוון שתמיד קר על הפסגה. פתוח מאפריל עד אוקטובר.
אנחנו ממליצים מאד :
1.
עליה להר הסנודון עם רכבת (יש להזמין מראש מקום אבל במידה ומתבטל בגלל מזג אויר אז אין בעיה מחזירים מיד את הכסף )
2.
סיור בהר החשמל – ליד הר סנודון
אם רוצים רכבת קטנה יותר אפשר ליד בצד השני של האגם לנסיעה ב- Llanberis Lake Railway, שלעיתים רחוקות יש צורך להזמין בה מקום מראש. הרכבת הקטנה והמקסימה נוסעת כ- 3 ק"מ על שפת האגם מתחת להרים הנישאים. ביום יפה יש נופים נאים של סנודון. (זאת רכבת אחרת לא זאת של ההר)
Portmeirion - עיירה קטנה וציורית שבה יש אומרים שצולמה הסידרה האסיר, מקום די נחמד. הם גובים כסף לכניסה לעיירה, אני חייב לציין שהיא נחמדה אבל אין בה משהו שהוא ממש ממש מיוחד שמצדיק את זה,יש בתים יפים, חוף מהמם (עם גאות מהירה ומשמעותית) אבל זה בגדול כל העניין. (אנחנו לא נכנסנו אליה למרות שישינו ממש קרוב וכל יום עברנו ליד)
מכרות הצפחה - Slate mines הנקראים Llechwedd Slate Caverns. (ניתן לראות מכרות כאלה במקומות נוספים באנגליה), בגדול במכרות האלו עבדו ילדים במשך שנים, הם עבדו שם במשך כמה עשרות שנים והגיל הממוצע של הפטירה היה בסביבות 42, הם פשוט נשמו כל הזמן את האבק של החציבה. הם למעשה עבדו לאור נרות במשך שישה ימים בשבוע, כשירדנו עם מעין רכבת שנכנסת למכרות הם סוגרים את האור ומשאירים אור שווה ערך לנר וזה פשוט לא יאומן איך יכלו אנשים לעבוד כך. אחד הדברים שאמר המדריך שעזר להם לשרוד זה חוש ההומור, לא שמצאתי משהו מצחיק בעבודה הזו. אגב המדריך, אם חשבתם שיש בעיה לקרוא בויילס את השלטים תנסו להבין את האנשים האלו ועוד המדריך שהיה גם בלי הרבה שיניים, אם הבנו אחת מתוך שלוש מילים שלו אז היינו במצב טוב. היו במכרה חמש עשרה קומות ובכל קומה היו חדרים, בכל חדר עבד צוות של ארבעה אנשים ולקח להם בערך 15 שנה לסיים עבודה על חדר. הצוות היה מפוצל בין אלו שהיו כורים את הסלעים לאלו שהיו שוברים אותם לחלקים ובסופו של דבר את התשלום הם היו מקבלים על פי המשקל של הסלעים שהם הוציאו.
עיירה הנקראת Betws-y-Coed שממנה יוצאים טיולים לכל האזור, על רכבת קיטור אמיתית. העיירה מאד חמודה.
בצפון צפון של ויילס העיירה llandudno יפה במיוחד (מבטאים עם ח' בהתחלה), יש בה טירה מרשימה, רחובות ציוריים, את הבית הקטן ביותר בבריטניה וחוף ים מרשים.
יש לקחת בחשבון - נסיעות ארוכות, כבישים צרים ומפותלים, מבטא בלתי אפשרי של המקומיים, שמות על המפה שאינם ניתנים לביטוי ו - גשם תמידי!
ואני מפצירה בכולכם, כאשר אתם עוזבים עמדת מנוחה או פיקניק ודאו כי אתם משאירים את המקום נקי, גם אם זה אומר לנקות קצת את מה שהשאירו המטיילים הפחות מתורבתים לפניכם. זה נורא כיף ונעים לשבת בטבע נקי.
.JPG)
